יום שני, 26.01.09 – יום החיבור.

היום בסביבות שעה 12 בצהריים חוברתי לראשונה, והנה סיכום קצר. החיבור התחיל מאכזבה לא קטנה: התברר שב2 מתוך 12 זוגות אלקטרודות נמדדה התנגדות גבוהה מאוד, והן לא חוברו. נקווה שזה משהו זמני, כמו כיס אויר, ובכיוונון הבא ההתנגדות תרד לערכים שמאפשרים שימוש. בנתיים יש לי רק 10 זוגות, שזה, מן הסתם, פחות איכותי מ12 :-((( 
אבל בהמשך הדברים השתפרו והמשיכו להשתפר. אחרי הרבה מדידות ומשחקים עם הכוונון, סה"כ יותר משעה וחצי, הגענו למיפוי התחלתי שהרגשתי שהוא הכי טוב ממה שניסינו. הצלחתי כבר באותו רגע להבין מילים, שזה די נדיר, ולא היו לי ציפיות כל כך גבוהות מהיום הראשון. אחרי שסיימנו, הורדתי את המכשיר ונשארתי רק עם השתל. הלכתי להגיד שלום לפרופ' קרוננברג ודר' מגירוב. ד"ר מגירוב הייתה בניתוח, ואת פרופ' קרוננברג ראיתי וניהלתי איתו שיחה קצרה. אותו ואת המזכירה שלו, כרמל, הצלחתי להבין די טוב, אם כי נעזרתי בקריאת שפתיים. בערב הצלחתי להבין קצת חדשות, ולדבר עם אימא בסקייפ. כל זה ידעתי גם קודם וברמת הבנה יותר טובה ממה שהשגתי עם שתל היום, אבל בהתחשב בעובדה שהמיפוי רק התחיל - זה הישג מרשים. 
כאן אני מגיע לנקודה המסובכת ביותר בתיאור המצב: איך לתאר את מה שאני שומע ומה ההבדלים. מסתבר שמאוד קשה להסביר במילים מה נשתנה, למרות שהשינוי גדול מאוד. בכל זאת אנסה. קודם כל, אני שומע הרבה יורת תדרים ויש תחושה של עומק הצלילים. לדוגמה, מסתבר שצרור המפתחות משמיע המון צלילים כשמוצאים אותו, ועד עכשיו לא שמעתי. נוספו הרבה צלילים בתדר גבוה לפעילות היום-יומית בבית, כמו פתיחת דלתות, אוכל, הקשת מקשים על המקלדת עוד הרבה. נוספו גם הרבה צלילים בתדר נמוך שאני לא רגיל להתמודד איתם, כי עד עכשיו מכשיר שמיעה שלי תמיד היה על תוכנית לסינון רעשים שלא מעבירה כמעט תדרים נמוכים. התדרים הנמוכים האלו שאני צריך ללמוד לפענח אותם כרגע נתפסם כהפרעה נטו, למרות שאני יודע שהם מכילים אינפורמציה חשובה. כשאני שומע דיבור – אני מרגיש את התוספת הזאת וכרגע זה מקשה על ההבנה, אבל הציפייה היא שאחרי שאלמד לפענח את הנמוכים והגבוהים ואסתגל למפה החדשה – ההבנה שלי תשתפר.
המטרה המיידית שלי היא להשתדל מחר בעבודה להסתדר עם שתל בלבד, ללא מכשיר שמיעה. נראה מה יהיה...
יום שלישי, 27.01.09 – היום השני עם השתל.

היום בבוקר הגעתי לעבודה עם השתל. רוב הזמן הסתובבתי ללא מכשיר שמיעה, עם שתל בלבד, והצלחתי לנהל כמה שיחות חולין קצרות. ההבנה הייתה קשה ומשובשת, התבססתי מאוד על קריאת שפתיים, אבל עבור פעם ראשונה התוצאה מצוינת.  כשהיית צריך לדבר ביזנס, והיום אני בדיוק עושה אינטגרציה, תהליך שדורש תקשורת, שמתי מכשיר, ותפקדתי כרגיל. מה שחשוב לציין זה שהשתל לא פגע בהבנה, למרות שבחדר מסוים היה חלון פתוח ושמעתי הרבה רעש. זה סימן מעודד מאוד, כי בחיבור אתמול הרעש הפריע הרבה יותר.  קרה עוד משהו מעודד. יש בצוות מישהו שהיה לי מאוד קשה להבין אותו כי קולו לא ברור. היום, כשהייתי עם שתל ומכשיר, שמעתי אותו מדבר והבנתי אותו מצוין. חשוב לציין שהוא לא דיבר איתי, אלא עם מישהו אחר, ודיבר בקול רגיל. כשהוא מדבר איתי הוא מגביר את הקול ומשתדל לדבר לאט יורת כדי שאבין אותו. סימן שהשתל השלים לי מידע שלא קיבלתי מהמכשירים,  ולכן הצלחתי הפעם להבין אותו היטב. מבחינתי זה היה רגע שיא של היום בעבודה. במהלך היום העליתי בהדרגתיות את עוצמת זרם, עד שהגעתי מתוכנית מספר 2 בתחילת היום לתוכנית הרביעית בסופו ולא הרגשתי אי-נוחות כלשהי.

חזרתי הביתה, נחתי שעתיים ללא שתל, כי הרגשתי שהראש כבר ממש מתפוצץ, ואז במשך 3 שעות ראיתי טלוויזיה וגם ניהלתי כמה שיחות עם אימא בסקייפ.  אתמול שיחה בסקייפ (עם שתל, ללא מכשיר שמיעה) הייתה באיכות ממש גרועה, בקושי הצלחתי להבין משהו, למרות שדיברנו על נושאים פשוטים. היום המצב השתפר מאוד: רוב הזמן הצלחתי להבין הכל, אם כי המאמץ הנדרש היה גדול מאוד, ואיכות עדיין בינונית מינוס.

בטלוויזיה ראיתי את החדשות ואת ארץ נהדרת. השתמשתי בשתל ובמכשיר שמיעה, כי שתל לבדו עדיין לא מאפשר לי הבנה.  ההבנה הכללית הייתה בינונית בחדשות ובינונית מינוס בארץ נהדרת. להערכתי לא הצלחתי להבין בערך שליש מהחדשות ויותר מחצי מארץ נהדרת. אחרי זה ראיתי את תשדירי הבחירות, הפעם רק עם שתל, והצלחתי להבין הרבה תשדירים. את ביבי, לדוגמה הבנתי מצוין, ממש כל מילה, ואפילו לא הרגשתי שאני עובד קשה, וזה היה גדול. היו הרבה תשדירים עם כתוביות, שעזרו לי להבין את הנאמר, וזה חשוב מאוד לאימון.

היום התברר שתהליך הלמידה אצלי שונה עבור תדרים גבוהים ותדרים נמוכים. בתדרים גבוהים נוספו הרבה צלילים שלא שמעתי קודם ואני לא מכיר אותם, והלמידה נראית לי חלקה ולא מסובכת: אני מזהה את הצלילים, מתייג אותם, מנתח אותם, מכניס לזיכרון,  ולא מרגיש שום בעיה בגבוהים, כולה צריך ללמוד.  המצב עם נמוכים יותר קשה:  אני שומע משהו עמום ומעורפל ולא מצליח לפרק אתו למרכיבים ולהבין. זה בולט במיוחד בדיבור של בנים ובקולות הסביבה. נראה לי שזה יהיה האתגר המרכזי בלמידה ולא אקבל את הנמוכים על מגש הכסף... בכל זאת הייתה היום התקדמות גם בהבנת הנמוכים: אתמול כל מכונית שעברה לידי הפיקה איזה קול עמום ומונוטוני, ואילו היום בערב כבר הצלחתי להבחין בקול האופייני של מנוע. בכוונה עמדתי בצומת בני-ברית – הנשיא במשך דקות והקשבתי למכוניות חולפות.

סה"כ היה לי יום מוצלח ואם אמשיך להתקדם בקצב הזה – מצבי יהיה מצוין.   

יום רביעי 28.01.09 – היום השלישי עם השתל.

היום הייתי עם שתל 17 שעות ברציפות, משמונה בבוקר ועד אחד בבלילה. היה יום עמוס מאוד. בעבודה עסקתי הרבה באינטגרציה ולכן כמעט כל הזמן הייתי עם המכשיר והשתל. בערב נסעתי עם אחי לחיפה להרצאה של ארגון בוגרי טכניון. מסתבר שאת אחי אני יכול להבין עם שתל בלבד, וקצת עזרה של קריאת שפתיים. בהרצאה הייתה מערכת הגברה איכותית והצלחתי להבין אותה עם שתל בלבד.
יש לציין שאיכות ההבנה בשתל עדיין נמוכה יותר מאשר במכשיר שמיעה, והמאמץ הנדרש לפענוח גדול יותר, אבל זה מה שצפוי להיות בשלב האימון ההתחלתי.

יום חמישי 29.01.090 – היום הרביעי עם השתל (נכתב למחרת)

אתמול שרפתי את האנרגיה כאילו אין מחר, ואז הגיע רגע התשלום.  בבוקר התקיימה הרצאה חשובה בעבודה, 4 שעות של הרצאה טכנית עמוסה ומורכבת מכל הבחינות.  עוד לא התאוששתי מאתמול ואפילו עם השתל והמכשיר היה לי די קשה להסתדר.  אחרי ההרצאה נסעתי לאחי לנתניה, לחגוג את יום ההולדת הראשון של האחיינית שלי. היו 16 מוזמנים, והייתי עם שתל ומכשיר כי לא היה לי כוח לנסות עם שתל בלבד, וגם מדובר בסביבה רועשת. לרגע אחד הורדתי את המכשיר בשביל להראות שאני כן מסוגל כבר להבין את מה שאומרים לי, ואז התברר שמייד עברתי מדיבור רגיל לדיבור ברמת צעקה. הסתבר שככל הנראה כבר הצלחתי להסתגל לעוצמת הזרם המקסימאלית האפשרית במיפוי הנוכחי, והיא נראית לי חלשה יחסית.  זה הסיכום מיום חמישי.

יום שישי 30.01.09 – היום החמישי עם השתל.

בבוקר יצאתי לאוניברסיטה לתרגול הכנה למבחן בסטטיסטיקה ביום ראשון.  זה פעם ראשונה שהגעתי ללימודים עם השתל. רבים אמרו לי "תתחדש", "מזל טוב" וכו' והתגובות היו אוהדות מאוד.  התחלתי את התרגול עם השתל והמכשיר. אחרי זמן קצר התחלתי להנמיך את העוצמה במכשיר ודי מהר הורדתי אותו לגמרי. הסתבר שאני מצליח לעקוב אחרי דברי המתרגל עם שתל בלבד. להלן מספר נקודות:

·        התדרים הנמוכים עדיין לא מובחנים, אבל מפריעים פחות ממה שהיה בהתחלה.

·        התחושה היא שנדרש פחות מאמץ להבין מאשר בימים הראשונים ואיכות הפענוח עלתה.

·        אחרי שהורדתי את מכשיר השמיעה הופיע טנטון חזק באוזן ימין והיה די קשה להתעלם ממנו במהלך התרגול. לקראת סוף התרגול הטינטון נחלש, או שהצלחתי להתעלם ממנו בהצלחה רבה יותר מאשר בהתחלה.

·        הצלחתי להבין\לנחש כמה מילים מהשאלות ששאלו מסביבי, אבל לא את השאלות עצמן.

אחרי התרגול הלכתי למדטכניקה, ראיתי שם את נאוה נקש, האחראית על תחום השתלים.  לקחתי טבעת אבטחה לשתל, כי הטבעת שהייתה לי בערכה קטנה מדי (כנראה מתאימה לילדים עם אוזניים קטנות). בשבוע הבא אחזור להתאמן בהולמס פלייס, ואז אצטרך את הטבעת.  עשיתי טיול רגלי בת"א כשהשתל בעוצמה המקסימאלית, ולא הרגשתי שהרעש מפריע. עם מכשירים – הייתי צריך להוריד את עוצמת המכשיר בתנאים דומים. זה סימן מובהק שמיציתי את המיפוי הנוכחי ועכשיו זה הזמן להגדיל את עוצמת הזרם.  בערב ראיתי חדשות ערוץ 2, עם שתל בלבד, והיה לי די קל לעקוב אחרי הכתבות עם כתוביות, שזה התקדמות לא רעה בכלל. את יאיר לפיד היה עדיין קשה להבין, הרבה פעמים איבדתי אותו או שלא הצלחתי להבין מההתחלה על מה הוא מדבר כרגע.  מחר יש את העימות בין מועמדים לראשות הממשלה.  אני מעריך שאת ביבי אוכל להבין היטב, כי הוא מדבר ברור, את ציפי לבני – אולי אבין, כי יותר קל לי להבין קול נשי, ואת אהוד ברק כנראה לא אבין.

יום שבת 31.01.09 – היום השישי עם השתל.

כמעט ולא חיברתי שתל (ובכלל לא שמת מכשיר), כי נחתי והתכוננתי למבחן. ניסיתי לראות את ה"עימות" והבנתי חצי-חצי, אבל זה היה כ"כ משעמם שאחרי 20 דקות הפסקתי. סה"כ יום מנוחה לקראת שבוע עמוס....

יום ראשון 01.02.09 – היום השביעי עם השתל.

הייתי עם השתל 12 שעות, בעוצמה המרבית. התחושה היא שממש מיציתי את המיפוי הנוכחי, וצריך להעלות את עוצמת הזרם בצורה משמעותית. בעוצמה המרבית (תוכנית 4 עם כיוונון עוצמה על מקסימום) הרגשתי כמו שהרגשתי עם תוכנית 2 בימי החיבור הראשונים.  במיוחד זה בלט כשעבר לידי אמבולנס עם סירנה. בשתל שמעתי אותו מאוד ברור, אבל בעוצמה בינונית, לתחושתי, וזה צריך להיות חזק מאוד. דבר מעניין נוסף שהתחלתי לשמוע זה הקול של לעיסת מסטיק.  לפני השתל שמעתי קולות של לעיסה, אבל רק עבור מזון שעושה קולות ממש חזקים (כמו כרוב טרי, לדוגמה). הקול הזה נשמע מאוד מוזר ולא דומה לכלום, כנראה משהו חדש לגמרי במאגר הקולות שלי J.  במבחן, שהתנהל בצהרים, הייתי עם שתל ומכשיר, כי הייתי חייב להיות בטוח שאבין היטב כל ההודעות של המתרגל. אחרי המבחן הלכתי להשתתף בניסוי אצל ניר פינק (אלגוריתם חדש ומתקדם לשיפור מובנות הדיבור בתנאיי רעש). זה פעם שלישית שלי, ופעם ראשונה אחרי שתל. יחסית לפעמים הקודמות התוצאות היו הרבה יותר צנועות, מה שצפוי, אבל עדיין טובות למדי עבור מיפוי ראשון.  השגתי 40% הבנה בתנאיי שקט, זה ביחס ל%60 בפעם הקודמת. צריך אבל לקחת בחשבון ש60% זה היה עבור 2 מכשירים, והפעם הייתי רק עם שתל.  כשאסתגל למיפוי השני – אקפוץ לניר עוד פעם, לראות מה נשתנה. מחר יש ישיבת צוות. עדיין מוקדם מדי להשתמש בשתל בלבד, אבל אנסה לראות האם שתל+מכשיר נותנים שיפור כלשהו.

יום שני 02.02.09 – היום השמיני עם השתל.

היום הייתי עם השתל 16 שעות רצוף. בישיבת צוות בעבודה השתמשתי  בשתל ומכשיר שמיעה, והייתה לי תחושה שהקולות נשמעים טוב יותר מאשר עם שני מכשירי שמיעה. אבל זה לא היה מובהק, ויתכן שמדובר באשליה עצמית. בערב השתתפתי באסיפת חברים בבקול, ושם השתמשתי בשתל בלבד לשמיעת הדיון במצבMT . שמעתי היטב את כל הדוברים (פרט לאחד שדיבורו לא היה ברור), וזה פעם ראשונה שהשתמשתי בMT .  אחרי האסיפה הרכבתי את המכשיר חזרה ועוד כ20 דקות דיברתי עם אנשים בבקול. מה שמוזר ולא הצלחתי להבין את זה, הוא שכמה בנות שאת הקול שלהן אני מכיר מקודם – נשמעו לי עם השתל כאילו צרודות ועם קול נמוך יותר ממה שזכרתי.  אפרופו – נדהמתי מאחוז המושתלים הגבוה שהיה באסיפה. לדעתי – לפחות 30% , וזה ממש מדהים.

סיכום המיפוי הראשון.

במיפוי הזה אני חש שהתקדמתי יפה. הצלחתי להבין את הדיבור בתנאיי SNR גבוה מאוד ודיבור איכותי. עדיין איכות הקול נשמעת לי פחותה מאשר במכשירי שמיעה, יש בעיה עם פענוח נמוכים, ותוצאות נמוכות כאשר התנאים מתחילים להשתבש.  נקודת השיא של המיפוי הזה הייתה, לדעתי, ביום חמישי. שמעתי הרצאה של איתי אנג'ל על סיקור מלחמות, הייתי כ5 מטרים מהדובר, ויכולת קריאת שפתיים הייתה מצומצמת. מערכת ההגברה ותנאייך סביבתיים היו מצוינים (אולם כנסים של דן כרמל בחיפה), והצלחתי להבין את ההרצאה באיכות טובה וכמעט ללא הרגשה של מאמץ.  הציפיות מהמיפוי  השני - להתחיל להתמודד עם אותות בSNR נמוך יותר.

יום שלישי  03.02.09  .  יוסטון – יש לנו בעיה!

בבוקר באתי לתל השומר למיפוי. התחלנו מבדיקת שמיעה והתוצאות היו ממש טובות. הגעתי ל55% הבחנה, וסף שמיעה גבוה וכמעט ישר, עם ירידה קטנה באזור ביננוני נמוך. אלו תוצאות מצויינות עבור מיפוי ראשון, בהחלט. ואז עברנו לעשות את המיפוי השני, וקודם כל עשינו בדיקת אלקטרודות, לראות האם 2 זוגות שהיו מנותקים חזרו לתפקד. הסתכלתי על תוצאות הבדיקה על המסך וקיבלתי שוק: ע"פ הבדיקה היו 5 זוגות מנותקים! הרצנו את הבדיקה עוד פעם – והיו 4 ופעם שלישית שוב 5. בדקנו עבור כל זוג האם אני שומע אותם – ו7 זוגות נשמעים בסדר גמור ואילו 5 – כלום, דממה. ככל הנראה מדובר בבעיה בחלק הפנימי של השתל, מה שאומר – החלפת החלק הפנימי, על כל הבלגן שמסביב. עכשיו יבדקו את הנתונים עם חברת השתלים, וביום ראשון אחזור לתל השומר ונראה מה נעשה. החדשות הטובות בכל הסיפור – הן שאם 7 זוגות האלקטרודות הגעתי לתוצאות כאלה – אזי הפוטנציאל האמיתי שלי גבוה מאוד.עד עכשיו זת הייתה הערכה לא וודאית, ואילו עכשיו זאת עובדה, ואני שמח לדעת את זה. אמשיך ללכת עם שתל, ומקווה שביום ראשון המצב יתבהר ויהיה ברור יותר מה קרה ומה עושים. אמשיך גם לנהל את היומן, הוא הוכיח את עצמו ככלי תיעוד חשוב . לדוגמה, ההערה מיום שני על זה שקולות של בנות נשמעו לי צרודים ומוזרים – מצביעה על ניתוק אלקטרודות. כמו שכבר כתבתי ביומן, לא תמיד מקבלים את מה שרוצים על מגש הכסף וצריך להיות מוכנים לעבוד קשה ולעבור מכשולים בדרך ליעד. אז זה מה שאני עושה ...

שבת 07 פברואר 2009 – סיכום קצר של 4 הימים האחרונים.

מסתבר שקיבלתי את הידיעה על החלק הפנימי הפגום בצורה הרבה יותר רגועה ממה שהייתי חושב.  הניסיון המקצועי כבר הכין אותי לכך שגם חומרה הכי אמינה מתקלקלת, לפעמים תוך זמן קצר אחרי שעברה בקרת איכות קפדנית בפס  ייצור.  בעולם האידיאלי זה לא צריך לקרות (אבל בעולם האידיאלי כולם היו שומעים), במציאות זה קורה.  כבר לפני כמה ימים שמעתי בשתל קולות שחשבתי שהם קולות של לעיסה. ביום רביעי בבוקר התברר שזה ככל הנראה בעיה בחלק הפנימי. התברר שכאשר אני פותח את הפה עד הסוף – נשמע צרצור קצר וכל הנמוכים מתנתקים, נשאר משהו על סף השמיעה בגבוהים.

לכן החלטתי לנתק את השתל, ולהישאר רק עם מכשיר שמיעה. אחרי שנשארתי רק עם מכשיר שמיעה- הרגשתי שחסר לי די הרבה. הצלילים הפכו לדלים וחיוורים יותר ולכן ביום חמישי החזרתי את השתל. לא השקעתי מאמצים מודעים באימון והלכתי עם השתל והמכשיר.

עד שבת הלכתי עם תוכנית 2. בשבת בצהריים החלטתי לבדוק מה יהיה אם אגביר את העוצמה וגיליתי שכאנימנסה לעבור לתוכנית 3 או 4 – לא נשמע צליל תגובה בשתל. כשעוברים לתוכנית 1 או 2 – כן נשמע הצליל.  בדקתי כמה צלילים שכן הספקתי ללמוד. לדוגמה צליל של שקשוק צרור המפתחות נשמע הרבה יותר יבש ממה שהיה בימים הראשונים אחרי החיבור. בשורה התחתונה 7 זוגות אלקטרודות (או אפילו פחות מזה) לא ממש מספקים שמיעה...

יום ראשון 08 בפברואר – יש תור לניתוח חוזר.

בבוקר הייתי בתל השומר. עשיתי בדיקת התנגדות ומתברר שעם פה סגור היו 4 זוגות אלקטרודות מנותקים, ועם פה פתוח – הכל מתנתק.  בתל השומר עוד לא ראו תופעה כזאת. התבדחתי , והמשכתי להתבדח בעבודה, שעכשיו יהיה באג על שמי J איך שאני מבין את זה – יש בעיה באיטום או בחיבורים הפנימיים בשתל. מאוד לא נעים, אבל לא כזה נורא. נקבע לי תור לניתוח חוזר ב30 במרץ.  עכשיו אני לא יודע מה לעשות: האם להמשיך ללכת עם השתל, או להוריד אותו עד לניתוח ?  לא יודע... אנסה גם ככה וגם ככה ואראה מה נותן הרגשה טובה יותר.

לניתוח החוזר ככל הנראה כבר לא אשתמש באלקטרודה הגמישה, כי אין יותר צורך לשמר שרידי שמיעה. זאת משני סיבות:

·        למרות שבניתוח ראשון נשמרו שרידי שמיעה – מה שנשאר כבר לא מצדיק שימוש באלקטרודה גמישה.

·        התוצאות שהשגתי במיפוי ראשון, עם 7 זוגות אלקטרודות בלבד – נותנות אינדיקציה על כך שהשיקום שלי יהיה מאוד מוצלח, ואני מקווה מאוד שאכן כך יהיה.